רשלנות רפואית

סיכונים במהלך הריון

סיכונים במהלך הריון: חשוב לדעת

יש חשיבות רבה למעקב אחר תקינות ההיריון ולטיפול בתופעות חריגות שמתעוררות במהלכו. למה צריך לשים לב ואיך מפחיתים סיכונים?

נהוג לומר, ובצדק, כי היריון אינו מחלה, ולרוב אכן מדובר במקור לשמחה ואושר. עם זאת, היריון הוא תהליך פיזיולוגי משמעותי שכרוך בסיכונים שונים, ולמרבה הצער, לא כל היריון מסתיים בהצלחה. מעקב רפואי צמוד אחרי מצבה של האישה ההרה ואחרי מצבו של העובר שהיא נושאת בבטנה הוא מרכיב חשוב בטיפול הרפואי הניתן כיום לנשים הרות. כאשר המעקב מתבצע באופן מקצועי ומיומן, הוא עשוי למנוע תוצאות בלתי-רצויות ולסייע במידה רבה בהבטחת שלומם של האם והעובר.

הנה כמה סוגיות רפואיות מרכזיות שעולות במהלך היריון, שמומלץ להתוודע אליהן מבעוד מועד.

בדיקות לאיתור מומים בעובר

כיום מקובל לערוך בשלבים שונים של ההיריון מספר בדיקות המיועדות לאתר מומים גנטיים ואחרים בעובר. תוצאות בדיקות אלה עשויות לסייע להורים לדעת מה מצבו הבריאותי של העובר ולהשפיע על החלטתם אם להמשיך בהיריון או לא.

שלוש מבין הבדיקות הנפוצות: שקיפות עורפית, סקירת מערכות מוקדמת וסקירת מערכות מאוחרת, מתבצעות באמצעות האוטרסאונד ואילו ובדיקת חלבון עוברי (תבחין משולש) מתבצעת ע"י נטילת דם מהאישה ההרה ומדידת רמתם של מספר הורמונים בדמה. כל ארבע הבדיקות הללו גם יחד נחשבות לנטולות סיכונים, ולכן הן מומלצות לכלל הנשים ההרות. אחד המומים העיקריים שבדיקות אלה מסייעות לאתר הוא תסמונת דאון, אך ניתן לאתר באמצעותן גם מומים אחרים, כמו פגמים במבנה האנטומי של העובר.

ישנם מומים שונים, ובכלל זה תסמונת דאון, שהבדיקות הנזכרות אינן יכולות להצביע בוודאות על קיומם, אלא רק להעיד על סיכון גבוה לקיומם. לכן, כאשר בדיקות אלה או חלקן מעוררות חשד לקיומו של מום, מקובל להפנות את האישה ההרה לבדיקות נוספות, כמו בדיקת סיסי שליה ובדיקת מי שפיר, שאמורות לספק תשובות מדויקות יותר. עם זאת, בדיקות נוספות אלה הן פולשניות יותר, מאחר שהן כרוכות בנטילת דגימה מהשליה או ממי השפיר באמצעות מחט, ולכן כרוכות בסיכון מסוים, אם כי נמוך, להתרחשות הפלה.

לא ניתן לכפות על אישה הרה לעבור בדיקות לאיתור מומים בעובר, אך הימנעות של רופאים מליידע מטופלות בדבר האפשרות לבצע בדיקות כאלה ובדבר יתרונותיהן והשלכותיהן נחשבת לרשלנות רפואית בהיריון. במקרה מסוים, לדוגמה, פסק בית המשפט פיצויים בסך של כ-2.5 מיליון ש"ח לקטינה, שנולדה ללא אמה ימנית, ולהוריה, כיוון שהרופא שטיפל באם במהלך הריונה לא יידע אותה על האפשרות לבצע סקירת מערכות באולטרסאונד שבאמצעותה ניתן היה לאתר את המום הנזכר. (ת"א (י-ם) 6232/04).

מצוקה עוברית

תופעה נוספת, שעלולה להתרחש בזמן היריון היא מצוקה עוברית. זהו מצב שבו העובר אינו מקבל מספיק חמצן דרך השליה מסיבות שונות כגון היפרדות השליה מהרחם והיכרכות חבל הטבור סביב העובר או סביב עצמו.

מצוקה עוברית עלולה להתרחש החל מהשליש השני להיריון וגם במהלך הלידה עצמה. אספקת חמצן בלתי-מספקת לעובר עלולה להוביל לפגיעה בתפקוד המוחי שלו ואף למותו, ולכן יש חשיבות מכרעת לזיהוי מצוקה עוברית בדחיפות, לנוכח סימנים המעידים על אפשרות כזאת, כמו ירידה בקצב התנועות של העובר ברחם או קצב נשימה איטי של העובר הנצפה באולטרסאונד.

ניתן לאתר מצוקה עוברית באמצעות מוניטור עוברי העוקב אחרי קצב לבו של העובר או באמצעות דגימת דם הנלקחת מקרקפת העובר ומדידת רמת החומציות בדמו. במהלך הלידה עצמה מקובל לעשות ניטור רציף של קצב לבו של העובר על מנת לוודא שלא נוצרה מצוקה עוברית. הטיפול במצוקה עוברית מתבטא בדרך כלל בהזרמת תוספת חמצן לאם. לעיתים, תופעה זו מחייבת את יילוד העובר בלידה מכשירנית, כמו לידת ואקום או לידת מלקחיים או באמצעות ניתוח קיסרי.

הימנעות מזיהוי מצוקה עוברית בזמן בגלל כשלים בניטור או חוסר ערנות של הצוות הרפואי לסימנים המעידים על מצוקה עשויים להיחשב לרשלנות רפואית בטיפול בהיריון ולהוות עילה להגשת תביעה.

משקל העובר

גם למעקב אחר משקלו של העובר במהלך ההיריון יש חשיבות רבה. משקל נמוך או גבוה באופן חריג של העובר עשוי להעיד על בעיה רפואית ממנה הוא סובל וכן עלול להיווצר קושי ביילוד עובר גדול במיוחד בלידה נרתיקית רגילה, בעקבות תופעות כמו "פרע כתפיים", כלומר מצב בו כתפי התינוק נכלאות בנרתיק אחרי שראשו כבר יצא החוצה . לעיתים, כאשר משקל העובר גבוה, יחליטו הרופאים לבצע פעולות מיוחדות בלידה שאמורות להקל על יילוד העובר או ליילדו באמצעות או ניתוח קיסרי.

הערכת משקל העובר מתבצעת באמצעות מישוש בטנה של האישה ההרה ובאמצעות מדידת ההיקף והאורך של איברים מסוימים בגוף העובר במסגרת בדיקת אולטרסאונד. מאחר שמדובר בהערכה בלבד שאינה מאפשרת לקבוע בוודאות את משקלו של העובר, טווח טעות של 10 עד 15 אחוז בהערכה נחשב לסביר.

בנסיבות מסוימות, עם זאת, הערכת משקל שגויה מצד הרופאים וכן העדר מעקב אחר משקל העובר או הימנעות מנקיטת פעולות להתמודדות עם האפשרות של פרע כתפיים וקשיים בלידה. ייחשבו לכשל בטיפול. כך עולה, למשל, מפסק דין שבו חויב אחד מבתי החולים בארץ לשלם פיצויים להורים ולבנם הקטין שנפגע בכתפו כאשר יולד בלידת ואקום. על לידת הואקום הוחלט לאחר שנוצר קושי ליילד את הקטין, שהיה גדול יחסית, בעקבות פרע כתפיים. בית המשפט קבע כי רופאי בית החולים כשלו בכך שלא צפו את האפשרות שיתרחש פרע כתפיים במהלך לידת הקטין ובכך שלא נערכו כיאות לאפשרות זאת ולא שקלו לבצע ניתוח קיסרי (ת"א (טב') 2254/97).

כדאי לקרוא: הריון ברפואה המשלימה

בריאות האם ההרה וסוכרת היריון

לצד בדיקות המיועדות לבדוק ישירות את מצבו הרפואי של העובר, ישנן סדרת בדיקות שנערכות במהלך היריון המתמקדות בבחינת מצבה הבריאותי של האם. מלבד בדיקות שגרתיות שחשוב לערוך לאם באופן שוטף  בשלבים שונים של ההיריון, כמו בדיקות שתן ולחץ לדם, יש חשיבות גם לבדיקה מיוחדת בשם "העמסת סוכר", שנועדה לאתר סוכרת היריון אצל האם. תופעה זו מתבטאת בעלייה מופרזת ברמת הסוכר בדמה של האישה ההרה, המובילה להפרשה מוגברת של אינסולין ע"י העובר.

בהתפתחות סוכרת היריון אצל האם טמונים סיכונים רבים, כגון התרחשות הפלה, לידה מוקדמת וכן עלייה מופרזת במשקל העובר והתפתחות מומים עובריים.. לכן חשוב לאתר סוכרת היריון מבעוד מועד וכך להתאים טיפול הולם לאם, על מנת להפחית את רמת הסוכר בדמה. בניגוד לדעה הרווחת, גם נשים בריאות לחלוטין, שלא סבלו לפני ההיריון מסוכרת או מעודף משקל, עלולות לפתח סוכרת היריון, ולכן חשוב שכל אישה הרה תעבור את בדיקת העמסת הסוכר.

הבדיקה נערכת בין השבוע ה-24 לשבוע ה-28 להיריון ובשלב הראשון מתבצעת "העמסת סוכר 50 גרם", שבמסגרתה נמדדת רמת הגלוקוז בדמה של האישה ההרה לאחר ששתתה 50 גרם סוכר מדוללים במים. אם בדיקה זו מעוררת חשד לקיומה של סוכרת, יש לערוך למטופלת "העמסת סוכר 100 גרם", שתאפשר לקבוע אם אכן מדובר בסוכרת היריון.

About the author

eewerr2134ffef

אנחנו בפייסבוק