אוכל בריא לילד? קודם נחנך את עצמנו ונלמד הרגלי אכילה
כתבת :מור ברמן
אנו ההורים טרודים לא אחת בנושא בריאות ילדינו בנוגע לענייני תזונה. זהו נושא חשוב ביותר ועלינו ההורים מוטלת הדאגה להזנתם של ילדינו. החינוך של ילדינו לאכול אוכל בריא, מזין, בעל כל הרכיבים ההכרחיים להתפתחות, תלוי בדרך הגשת האוכל, בהרגלי אכילה, בסביבת אכילה, ולנו, ההורים יש השפעה עצומה על מקדם זה. אנו אחראים בלעדיים לשאלת איך נלמד את ילדינו להתייחס לאוכל.
הכול מתחיל בגיל מאוד קטן של ילדנו. אנו רוצים כהורים טריים לעשות כל מה שנכון, אך במקום זאת נכנעים לנוחות ולקלות, וכיום נמצא פחות ופחות הורים המקפידים על תנאי אכילה נאותים לילד. כן, כולנו חורגים בהקניית הרגלי אכילה ומה אנו מתפלאים אחר כך שילדינו גדלים ואוכלים רק מול הטלוויזיה או תוך כדי רביצה על הספה, או תוך כדי דיבור ומשחק, או אפילו אינם מתייחסים למזון המוגש להם.
חבל שכך. כולנו באותה סירה. מה עושים? האם לשבת ולמרר ברגשות אשם על היותנו מהווים דוגמא שלילית להרגלי אכילה?
אנו מאכילים את התינוק שלנו כשאנו יושבים על הספה, כשאנו צופים בטלוויזיה, והתינוק מבין שרק כך נוהגים. הוא מתמכר להרגל בקלי קלות. הטלוויזיה הופכת להיות עולם מעניין והאוכל הופך להיות שולי. הטעמים, הצבעים של האוכל, המרקמים השונים, הולכים כולם לאיבוד כיוון שהילד עסוק בבהייה בתכניות שאולי לא כל כך מעניינות אותו אך רק כך הוא רגיל.
כמה פעמים ראיתי איך ילדיי נהנים לשבת סביב שולחן, לומדים הרגלי אכילה ואז ברגע אחד של חולשה, כי בדיוק נורא מיהרתי לסיים להאכיל אותם, אני נותנת לכל אחד צלחת בסלון מול תכנית טלוויזיה מוכרת. כמה כואב "לעשות" להם את זה. עלינו כהורים לתפוס את עצמנו ולהחליט החלטה שאוכל בריא זה לא רק מה שנכנס לקיבה אלא גם צורת האכילה.
אנו שוכחים מה זה להיות משפחה, איך להתנהג כמשפחה, איך לשבת יחד סביב השולחן ולאכול. אמהות העסוקות כל הזמן בעבודה רבה אינן עוצרות לרגע לשבת לאכול יחד עם ילדיהם, חבל שכך. כואב לכם לחשוב שאתם חוסכים מילדכם חוויה חשובה להתפתחותם? בואו נעצור כאן ונחליט שאנו משנים. בואו נפסיק לוותר לעצמנו. נוכל להפוך את חווית האכילה לזמן חשוב גם לסיפוק הרעב שלנו וגם להנאה מישיבה בצוותא. נוכל להוות דוגמא ולהיות יחידה משפחתית מלוכדת ולא איש איש במקומו. גם כך אנו חיים בעולם מנוכר בו חברים ומכרים אינם נחלת הבית במשך רוב ימות השבוע. אנו נפגשים בעיקר עם בני משפחה. מה שהיה נהוג בעבר כמפגשים חברתיים, אכילה משותפת, הפך לעולם של מחשבים, טלוויזיה ובעיקר מהירות הבזק בכל פעולה שאנו עושים.
שכחנו לעצור רגע וליהנות מהדברים הקטנים והגדולים. אוכל הוא אחד המוטיבים החשובים בחינוך לבריאות טובה.
איך נלמד לאכול יחדיו ואיך נקנה הרגלי אכילה לילדינו?
עלינו להכין את האוכל מבעוד מועד. אם נגיע רעבים הביתה בדקה התשעים שכבר כל דבר זמין ייכנס לפיו של הילד נחמיץ את הישיבה סביב שולחן.
נוכל לארגן את השולחן יחד עם הילדים. נכין סינרים לקטנטנים, כלי אוכל מתאימים, כיסאות ישיבה לקטנים או לכל בני הבית.
נקפיד להשאיר שולחן ריק מחפצים.
נגיש את האוכל במרוכז בשולחן וכשנתיישב לשולחן נוכל להגיש לכל אחד את המנה שלו. הרבה יותר נוח לעשות כך. פעולה הפוכה תגרום לכל אחד לאכול בזמן אחר, או שחלק מהאוכל יתקרר בינתיים.
כדאי שבשולחן יהיו ירקות טריים, מטבלים או ממרחים כתוספת לאוכל שיעשירו את חוויית הטעם.
ילדים יכולים לטבול ירק במטבלים שונים ואולי יראו בזה צורה של משחק אך כשהם רעבים מספיק הם גם ינסו להכניס לפה ויטעמו.
כדאי לשבת בשקט מבלי לצעוק או לדבר בקול רם, לעשות שחווית האוכל תהיה נעימה.
חשוב לא "לדחוף" לילד אוכל. ילד יאכל בדיוק כמה שהוא צריך.
בכל ארוחת צהריים כדאי שיהיה מרק לפני האוכל, אפשר טחון או ירקות ומנת בשר קטנה או מרק קטניות. מנה עיקרית של חלבון ופחמימה מורכבת לצידה. ירקות שיהיו מונחים בצלחת או בצלוחית קטנה בנפרד עם מטבל טעים תוצרת ביתית.
משקה יהיה לרוב מים או לפתן ממותק מעט לאחר הארוחה, כגון לפתן תפוחים. ניתן לשתות מיץ מתפוז אחד סחוט לכל אחד (לא לבעלי מחלות סוכרת או מחלות אחרות, שאז יש לנהוג לפי הכוונה של רופא) מהול במעט מים.
אין לאיים איומים חלילה אם הילד לא אוכל, ולא להבטיח צ'ופר לאחר הארוחה. ילד רעב יאכל מה שיש, ומותר לו גם לבחור מה שהוא אוהב, זה חשוב ביותר. ילדים אוכלים מזון אהוב עליהם.
הכירו את סגנונות האכילה של ילדכם, גוונו! למדו אותם סגנונות אוכל חדשים. הציעו להם אוכל אהוב בזמן שהם רעבים. אפשר תמיד להוסיף עוד תבשיל או מזון שאינו נהוג בסגנון האכילה כאופציה אחת נוספת לבחירה של אוכל.
לא כדאי להעמיס הרבה מידי על הצלחת אלא בהתאם לכמויות שהילד בדרך כלל אוכל. אם ירצה תוספת הוא יקבל כשיסיים מה שיש בצלחת שלו. ייתכן שירצה מנה אחרת המונחת בשולחן, היו גמישים ותנו לילדכם לחוות את חווית האוכל בהנאה.
הרבה דודות וסבתות מזכירות לנו את המשפט "שהילד יאכל מה שיש". זה לא תמיד כך, ואפילו רחוק מזה. ילד מגלה את עצמאותו ואת האינדיבידואליות שלו גם דרך המזון ודרך הסכמה או רתיעה ממזונות מסוימים. אני לא דוגלת בשיטה שילד יאכל רק מה שיש כי ניתן להציע לילד יותר מאופציה אחת. אם ילד ממש לא אוהב אוכל מסוים הנהוג בבית אין מה להילחם בו או להגיד שהוא לא אוהב לאכול.
כשהפעוט שלי היה תינוק בשלב אכילת המוצקיםף היה מאוד לא פשוט לחבב מאכלי בשר כמו עוף, שניצל, חזה וכו', הוא רצה רק מרק טחון. נתקלתי בפורומים שונים על סירוב של ילד לאכול מרקמים קשים במקצת והעדפה למרקם קל בלבד, היו טענות שהבעיה יכולה להיות גם נושא תקשורתי. לאחר מספר חודשים ואפילו שנה אחרי הפך השניצל וחזה עוף או פרגית ואפילו קציצות למאכלים אהובים עליו.
המשפחה מיד נוהגת לתייג את הילד כ"עושה בעיות באוכל" משפטים כגון "הוא לא אכלן" ועוד. אנו ממהרים להסיק מסקנות על פעוטות שרק החלו דרכם בגילוי העולם ולא נמצאים כאן עשרות שנים כמוכם או מנוסים בכל מגוון האוכל הקיים. כל מזון חדש הוא חוויה עצומה לחושים ולהתפתחות, אם נאיץ כל מפגש כזה של הילד עם אוכל, אנו יכולים לתרום לבעיות אכילה בהמשך ואיננו מעוניינים בזאת.
אל תתרגשו מכל מצב בעייתי אלא אם כן מדובר בבעיית משקל בין אם משקל נמוך מידי ובין אם משקל עודף שאז יש להיוועץ ברופא משפחה ותזונאים מוסמכים וגם אנשי מקצוע נוספים כמו התפתחות מוטורית, התפתחות שפה ועוד.
גם תינוק שלא אוהב מרק טחון ויעדיף רק מרקם גס, יאכל בהמשך את ההיפך ואולי בכלל לא. ילדים מווסתים יפה את האכילה שלהם, אך עלינו ההורים, לספק להם את כל אבות המזון החיוניים להתפתחותם ולדאוג לתת להם מגוון אפשרויות.
אם ילד לא אוהב ביצה, אפשר לתת ביצה בצורה אחרת, כמו פשטידה, לביבות, מרק תירס עם ביצה, מאפים עם ביצים או לתת חלבון אחר. ניתן לטחון במרק גם קטניות כמו שעועית או חומוס וכך להעשיר את התפריט היומי בחלבון וברזל אצל ילד שלא אוהב כל כך בשר.
הכירו יותר מאפשרות אחת למתכון יומי של אוכל. נסו סגנונות הכנה חדשים גם לכם. זה ישתלם בהמשך, מאחר וילד שחשוף לסגנונות מגוונים לא ישתעמם בקלות מהאוכל הקבוע ולא יחפש כל הזמן חטיפים ותחליפים לאוכל. יהיה יותר קל בגיל בוגר יותר לתת לו גם אופציות חדשות של מזונות ולא להתעקש על קניית אוכל מוכן כפי שנהוג ברוב התפריטים במטבח המערבי.
אוכל קנוי ומוכן אינו אופציה. על הילד לקבל מזון תוצרת ביתית, מזון בריא, עשוי ומוכן באופן שיעניק לו ערכים תזונתיים, ולא מזון תעשייתי עתיר תוספים מלאכותיים או מזון עתיר שומנים ושמנים מהצומח. מזון קנוי גורם לאלרגיות, בעיות והפרעות ריכוז אצל ילדים. גורם לתוקפנות, עייפות, קשיי למידה, השמנה ומחלות רבות המפתחות כתוצאה מתזונה לקויה כדוגמת מזון תעשייתי. אל תתפתו לקנות מזון עם תוויות המבטיחות בריאות. מזון טרי שומר על טריות במקרר לאותו יום או ליומיים לאחר מכן, ולא מזון המשמש למספר חודשים באמצעים שמשמרים אותו ומאריכים את חיי המדף שלו. אינכם זקוקים לשניצל שמישהו אחר טיגן בשבילכם בשמן שעבר טיגונים רבים של עוד אלפי יחידות שניצלים במכונות תעשייתיות שעוברות ניקוי בחומרים בסוף היום ואינכם יודעים בדיוק מה מונח לילדיכם על הצלחת. אינכם זקוקים להישען על מזונות כאלה על בסיס יומי.
מפליא לגלות שלא רק אמהות עובדות מעדיפות לקנות אוכל מוכן אלא אפילו אמהות היושבות בבית ומגדלות את ילדיהן. חבל שכך, ורצוי לחדול מנוהג זה. גם אם קשה, שווה לעשות את המאמץ ולהכין מזון תוצרת ביתית. מצאו את הזמן והכינו מנות שיספיקו לכל ימות השבוע. הקפיאו שניצלים שהכנתם, הקפיאו מזון שבישלתם, תבשילים וקציצות וכל מה שמצוי במטבחכם והגישו מוכן ומופשר ומחומם היטב. הקפידו לרשום תאריכים ולא להשאיר מזון לחודשים ארוכים אלא לטווח הקרוב.
אוכל צריך להיות ביתי, מזין, מגוון, עשיר, ולאו דווקא באמצעים כלכליים מאחר ואוכל טעים עשוי מרכיבים פשוטים וזמינים, לא יקרים, וקלים להכנה ניתן להשתמש במגוון עצום של מתכונים באתרים השונים באינטרנט.
תוכלו לגוון סגנונות אכילה רבים. אנו מציעים לכם מספר מתכונים במדור "בייבי מתכונים" באתר. לבריאות ובהצלחה לכולנו.
.jpg?id=3133518)
בטעינה...
