"מכיל: שומנים ושמנים" ראו הוזהרתם!!!
אומגה 3 ואומגה 6 והיחס ביניהם
כתבת: מור ברמן
קראנו את הכתבה "יחס נכון בין אומגה 3 לאומגה 6 יכול להציל את חייכם מתחלואות המאה". עכשיו מה עושים עם הבנת הנושא? האם לאכול בריא זה מספיק או לאכול רק מה שלא כתוב עליו מזיק?
רציתי לקחת דוגמא דווקא ממכרים, כמו חברים וקרובי משפחה שיכולים להוות דגימה קטנה של הצרכן הישראלי. מדגימה פשוטה כזו מצאתי אחד שעבר לטבעונות למעלה מעשור. הוא אוכל רק דגים, ניזון כל יום ממרק צח שבושלו בו מגוון ירקות, הוא אוכל קטניות ודגנים בשפע, וממעיט במתוק. הכול טוב ויפה, ומצד שני הוא אוכל לחם שלם ביום, אותו לחם פרוס שקונים במרכול ומכיל כמובן שמנים ושומנים וגם תוספים אחרים מלאכותיים ואפילו משמרים. לא די בלחם שהוא אוכל, הוא מורח טחינה עם דבש על גבי קרקרים מכל הסוגים. הוא ניזון מארוחת בוקר מזינה הכוללת ביצה קשה, סלט ענקי עטור בירקות טריים, אבל שוב לחם..לחם...ועוד לחם. האיש סובל מבעיות השמנה, מבעיות עיכול, כאבי בטן, חולשה ברמה התפקודית של היום, ודווקא את התוספים של ויטמינים B12 ואחרים הוא נוטל ועורך גם בדיקות דם מידי חודש או כל מספר חודשים. האיש לא מרגיש מאושר ובריא, כי כל הלחם הזה הוא דבר רע לכשעצמו כמו כל מה שהוא מכיל.
זוג חברים עברו לתזונה נטולת פחמימות, אבל כשהם מגיעים למפגשי חברים הם עטים על עוגות שמנת עתירות בשוקולד וסוכר מבלי להניד עפעף.
חברה קרובה קונה חליטות תה לפעוט שלה אבל מעמיסה עליו מוצרי חלב בלי לחשוב פעמיים. היא קונה חטיפים מכל הסוגים, דברי מתיקה לרוב, ובעיקר מזינה את שאר ילדיה בדגני בוקר מכל הסוגים עד הממותקים ביותר הכוללים את כל השוקולדים. היא מגדירה את עצמה אוכלת בריא.
אנחנו נוהגים מידי יום להעמיס בתזונת יומנו מוצרים המוגדרים בריאים על ידי יצרניות המזון, כמו לחם שהוא בסיסי, כמו קרקרים שאין בהם חומר משמר או צבעי מאכל, כמו עוגת שמנת שלא מכילה מרגרינה, או דגני בוקר שנחשבים בריאים לילדים ומכילים שומן ושמנים, שלא נדבר פה על הסוכר שהוא רכיב לא מומלץ לשימוש ואין צורך בכל כך הרבה סוכר, שלא נדבר על נתרן שתכולתו גבוהה כל כך במוצרי חלב עד כי טעימה קטנה ממוצר חלב גורמת לי אישית ליובש בפה וצימאון אדיר.
אבל לא בענייני סוכר ונתרן אנו מדברים אלא בצריכת שומנים ושמנים גבוהה, באותו יחס גבוה בין אומגה 6 לאומגה 3 בתזונה המערבית שהיא ברמה של פי 6 ממה שצריך ומומלץ.
מה השתנה באבולוציית המזון שלנו?
נוספו למזוננו מוצרים שלא היו מנת חלקו של האדם הקדמון. כמעט כל מוצר הוא אינו בסיסי ואינו מוצר טבעי למעשה, גם אם בתווית מופיע שהמוצר טבעי לגמרי. אמנם ישנם מוצרים הקיימים היום תחת קטגוריה זו בחנויות לממכר מוצרים טבעיים אך לא כל מה שנמצא בחנויות אלו על המדף הוא בהכרח טבעי.
נדהמתי לגלות בבית משפחתי כי אבי אוכל לחם שמחירו 16 ₪ המותאם במיוחד לחולי סוכרת, שגם כך חלק גדול מחולי הסוכרת סובל מבעיות נוספות אחרות כמו לחץ דם ועוד, ועל הלחם מופיעים בתווית תוספים משמרים, לא אחד אלא יותר, הלחם מכיל שמנים בדיוק כמו כל לחם רגיל אך נושא את המותג בריא.
זוג חברים המטופלים דרך קבע אצל נטורופת וניזונים ממזון טבעי, אוכלים הרבה דגן וקטנייה, לא בוחלים לעשות מפגשי ברביקיו ולאכול נקניקיות מעובדות או קבבים, או לאכול עוגה עתירת שומן באמירה שזה "פעם ב.. אז מותר". הם אוכלים לארוחת הבוקר שלהם שיבולת שועל בתוספת אגוזים וזרעים, אך האם הם שמים לב לתווית כמה שומן או שמנים הוספו למוצר?
זהו שאנו חושבים בריא בראש ולא משנים את דרך האכילה שלנו באופן שנוכל להתמודד גם עם ידע, הבנה, והפנמת הרעיון.
אנו עדיין צורכים שמנים הרבה מעבר למה שצריך ורצוי בתפריט יומנו.
כל התוספים המכילים שמנים ושומנים שהם נחלת מזוננו כוללים רשימה ארוכה עד כי אלפי דפים לא יספיקו להכניסם למספר כתבות בנושא.
נתחיל מכך שאנו מוסיפים שקדי מרק או קרוטונים למרק שלנו, אנו אוכלים קרקרים, עוגות, עוגיות, דגני בוקר, חטיפים, שמנים מן הצומח כמו שמן סויה, שמן תירס, שמן חמניות, שמן חריע, מבשלים בישול על חום גבוה שמן קנולה, אוכלים הרבה מטוגן, מבושל, וקונים מזון מוכן שעבר טיגון או חצי בישול ומכיל שמן, ועוד רבים המוצרים.
אם כן מה עושים בנידון?
הולכים עם המחשבה אחורה לתקופת האבן. חושבים מה עשה האדם שעבד פיזית כל כך קשה ואכל בשר רזה וקטניות, דגנים, זרעים, אגוזים וירקות ופרי.
האדם לא טיגן את הבשר שלו בשמן. הוא לא הוסיף שמן לשומן שכבר מצוי גם כך על העור או בתוך הבשר. הוא ניזון מהשומן הטבעי שהיה בבשר בלי שום תוספות.
האדם לא בישל את הירקות במרק, הוא אכל אותם טריים. הוא לא אכל שוקולד לקינוח אלא קינח בפרי. הוא היה רעב אז הוא אכל זרעים, אגוזים, קטניות ודגנים טבעיים, וקיבל המון אנרגיה זמינה לגוף, ודי שומן כדי שיוכל לעשות עבודה מאומצת שאיש מאיתנו אינו עושה.
היום כדי להבעיר אש בכירה אנו רק לוחצים על כפתור ואפילו מתרגזים אם הלהבה לא נדלקה ברגע אחד. האדם הקדמון עבד בכוח ובזיעת אפיים כדי לעשות פעולה פשוטה כמו זו.
הוא תפר לעצמו את בגדיו בקושי רב, כי היה צריך להסיר את העור מהחיות שצד, ולתפור בתפירה גסה את הבגד שיתכסה בו.
איפה אנחנו בסיפור הזה?
ברור שהקדמה גם מועילה. יותר חם לנו. יש תרופות היום לרוב המחלות או טיפולים. אנחנו חיים חיים של נוחות. שום דבר הוא לא קשה מידי או מאמץ מידי. הכול טוב ויפה, עד מה שנכנס לפה.
וכאן מה שעלינו לעשות הוא להחליט מראש מה נכנס לפה שלנו ולהכין את האוכל שלנו בעצמנו. עלינו להכין מבעוד מועד רשימת קניות מסודרת לפני שאנו ניגשים לקנות במרכולים.
כדאי שניקח בחשבון את הרעיון שלהיגמל ממוצרים שהיו נחלת בני בתינו עד היום זה תהליך שיכול להיות מלווה גם בתסכול וגם בתחושה של רצון להרים ידיים. בייחוד הילדים שלנו הם הרגישים יותר לכל השינויים. הם תובעים מאיתנו מה שהם מבינים בתפיסתם שמגיע להם לקבל. אבל תתפלאו לגלות שהם סתגלטנים יותר מהירים מכם המבוגרים.
אנחנו ההורים שלהם, וכל עוד הם באחריותנו הם ינהגו לפי שיקולי בריאות שישמרו על גופם ולא יפגעו בו. אנו רוצים בטובתם. אין טעם להיכנס למלחמות עם ילדים, אפשר לעשות הכול דרך סוג של משחק. לא להפגיז אותם ברעיונות חדשים שיתפוגגו אחרי שבוע או חודש לפי מיטב הבנתם. לומר להם שעושים ניסוי קטן לכל בני הבית, שבמסגרת הניסוי הזה מכינים תבשילים ממטבחים מכל קצווי תבל, זה ירתק אותם במקום לשים את הפוקוס על מה הם לא יקבלו.
כל רעיון כשמתחילים אותו הוא נשמע מלא קשיים, אבל אנו יכולים להציל את חיינו וחיי ילדנו מתחלואי המאה על ידי שמירה על בריאות גופנו וגופם. רק אנחנו אלה שמרגילים את ילדנו למזון מסוים ולא אף אחד אחר. עובדה! הם לא אוכלים כל יום אצל השכנים. הם מגיעים הביתה. הם מקבלים מה שיש בבית.
כשהם הולכים לחברים זה בלתי נשלט מה הם מכניסים לפה, לא תמיד הם יספרו ולפעמים כן, אך עם הזמן כשהם יתרגלו אחרת ייתכן שאפילו ירצו להשפיע על חבריהם ולהשמיע בפניהם דרך חדשה וטובה יותר.
אם כן מה כדאי לאכול? רק על קצה המזלג נביא מספר דוגמאות ונמשיך לכתבה הבאה בנושא מה כדאי לאכול שיכלול פחות שמנים ושומנים, וישמור על יחס נכון בין צריכת אומגה 3 לאומגה 6.
איכלו כל יום ירקות, ירקות ועוד ירקות, בשלל צבעים ובשלל צורות. הכינו סלטים עשירים וצבעוניים.
הכינו קציצות ממבחר דגנים ומעט בשר.
אתגרו את הבישול שלכם בניסיונות חדשים. בד בבד נטרלו את המזון שאכלתם פעם עד שיהיה לכם אוכל מאוזן ונכון יותר.
אפשר לשתות מרקים, אולי לא יישארו הרבה ויטמינים אך מרקים ללא אבקות מרק ותיבול מוכן.
כשנגמלים ממתוק, המעיטו בהדרגתיות מהמתוק. כל פעם להפחית.
הכינו תבשילים עתירי רטבים שהכנתם תוצרת בית.
כדאי לבשל מידי יום סוגים שונים של אורז, אפילו פסטות או פתיתים, דגנים מסוגים שונים עם ירקות מוקפצים קלות בשמן זית.
נכניס את הקטניות לעולמנו. נכין חומוס ביתי. נשתמש בטחינה. נכניס אפילו צ'ילי חריף למטבלים ורטבים. נקנה צ'ילי מיובש.
אפילו בטיפת חלב יאמרו לכם שתינוקות בכל העולם אוכלים אוכל מגוון מכל הסוגים ואין צורך להגביל את טעם התינוק רק למה שאתם מכירים.
תתפלאו ילדים נהנים מאטרקציות חדשות. אנו אוכלים בבית טעמים חמוצים וצוחקים ביחד שיוצא לנו פרצוף חמצמץ כשאנו טועמים לרגע מעדן פרי חמוץ או תבשיל חמצמץ. אנו עושים פרצוף מצחיק כשאכלנו קצת חריף ומוציאים את הלשון. הילדים משתעשעים מכך אך נהנים וטעים להם. הם מבקשים עוד.
בשלו תפוחי אדמה. תפוח אדמה הוא נכס במטבח.
איכלו עדשים, אפונה, תירס, קציצות תירס, פשטידות תירס.
איכלו טונה, דגי סול.
בשלו פסטות עם ירקות, עשבי תיבול מכול הסוגים, הכניסו אורגנו, בזיליקום, פטרוזיליה, כוסברה לבית. קצצו עירית והוסיפו לסלטים.
קנו גרעינים ללא קלייה וללא תוספת והוסיפו לסלטים או טחנו אותם במעבד.
איכלו חומוס ושעועית. הכינו מחיות שעועית, ממרחי עגבניות, ממרחי פלפלים וכו' והכינו כריכים עתירי דמיון לילדכם מחצי פיתה מקמח מלא שלא כוללת בתוכה חומר משמר או קלציום פרופיונט.
איכלו חסה, כרוב, כרובית, בטטות, עלי רוקט, ברוקולי. איכלו מהמגוון שהטבע נותן לכם.
העדיפו בבישול להשתמש בשמן זית!
תנו לפירות לעשות את עבודת המתוק בשבילכם. הכינו עוגת אפרסמון קלילה מקמח מלא עם מעט מאוד סוכר, הפרי כבר ממתיק את העוגה.
אל תקנו שוקולדים. הכינו בבית מוצרים וחטיפים.
הפסיקו את גל השומן והשמנים ותרגישו גם נמרצים יותר וגם פעילים יותר.
.jpg?id=3133518)
בטעינה...
