האם גם אתם מאכילים את ילדיכם רוב שעות היום?
כתבת:מור ברמן
סגנונות אכילה מושרשים בנו עוד מימי ילדותינו המוקדמים, כך גם הרגלים שקשה לנו לשנות כשאנו מבוגרים כיום. תרבות הנשנושים לאורך כל שעות היום הפכה לחלק מהרגלי האכילה המצויים ביותר באורח החיים המודרני של המאה הנוכחית. גם אם הורינו הקפידו על האכלתנו כפעוטות באופן מסודר ולא העמיסו עלינו את שלל דברי המתיקה שמצויים בכל פינה בבית כיום, הרי שהרגלי אכילה השתנו אצלנו עם השנים.
הרבה ממה שהיה נהוג בעבר כמו מפגשי חברים, שיג ושיח עם שכנים, מפגשים עם המשפחה המורחבת וקרובים, וחיי היומיום של ימים עברו, זימנו לנו שפע של התנסויות וחוויות, כל אלה חלפו ופינו מקום לעולם חדש, שונה, מנוכר, חשדני, טובל בים של מחשבים המצויים כיום בכל פינה בבית ולכל ילד כמעט. חיים של שפע, פרסומות עתירות מוצרי מזון צבעוניים בשלל גוונים, צבעים וצורות. אנו כבר לא טורחים לדפוק בדלת אצל השכנה בבקשה לבצל שבדיוק אזל במדף הירקות במטבח, אלא מזמינים משלוח מהסופר, ועל הדרך אנו מציינים גם כמה חטיפים, דברי מתיקה וכדומה שיארחו לנו חברה בזמני הנשנושים שלנו בשעות הפנאי.
ילדינו מושפעים מצורת האכילה שלנו ומחיי החברה המצויים במגמת ירידה עם חלוף השנים. ילדינו מורגלים בעולם המחשב והטלוויזיה. אמנם ילדים ישחקו בחוץ עם חברים לשעה או שעתיים ביום, אך נתח זה של היום הוא קטן לעומת פרקי הזמן של צפייה במסך הן של המחשב והן של הטלוויזיה. אפילו המילה מקלט חלפה מן העולם בשפתינו היומיומית מאחר ובתים רבים מחזיקים את הדור החדש של מסכי הפלסמה והאל.סי.די .
אנו כהורים מרגישים לא אחת חסרי סיפוק לנוכח דרישות החברה העולות עם השנים ויחד איתן מעלות צורך כלכלי גדול יותר. אנו לא מסתפקים בחלום אחד אלא כמהים לעוד. הצימאון שלנו להרוויח ולקנות לביתנו עוד ועוד מוצרים, מחליף את העשייה וההשקעה בפן החברתי והספורטיבי שלנו עם בני משפחתנו. לא אחת אנו חשים ממורמרים מהכנסותינו ביחס לדרישה המשפחתית, והרי פתרון קל ופשוט לכל תחושה לא נוחה העולה בנו, תרבות הנשנושים. אנו חיים מנשנושים בלתי פוסקים לאורך כל שעות היום בעבודה, בבית וגם בחוץ.
אנו זקוקים לסיפוקים קטנים ומידיים, והקטנטנים שבבית חווים יחד איתנו את התחושות הללו ולומדים את הצורך בדרישה למתוקים ולנשנושים לאורך כל שעות היום. לצערנו מצב זה שורר בבתים רבים ופוקד כמעט כל אחד מאיתנו. יהיו בתים המקפידים על תזונה מאוזנת בשעות קבועות, אך שעות הביניים בד בבד מוצאות פתחים נוספים, ובמקום ארוחת ביניים קלה, הופכים לנשנוש בלתי פוסק, הן בגן הציבורי כשהילדים משחקים, והן כשהם נפגשים עם חבריהם בבית או מחוצה לו.
בעבר, ילדים נהגו להיפגש בחוץ למשחקי קלאס, גומי, מכתביות, כדורגל, כדורסל, משחקי חבורות ועוד. הם לא בהכרח היו מצוידים בשלל שקיות של מאנצ'יס המצויות כיום בכל בית. ילדים יצאו החוצה לשחק ואימא הייתה קוראת להם לבוא הביתה לארוחת הערב. סיטואציה זו נשארה נחלת העבר.
איך אנו יוצאים ממעגל הקסמים הזה והאם זה אפשרי?
ייתכן והתמונה נשמעת עגמומית למדיי בנושא היחסים החברתיים שהפכו לאלקטרוניים בזמננו כדוגמת הפייסבוק, חבר אלטרנטיבי מדומה. אנו זקוקים לחברה, למשחק ולעיסוקים שימלאו אותנו ואת ילדינו בשעות הפנאי, וכדאי לתת על כך את המחשבה ולעשות שינוי בנושא בכדי לאפשר מצבים של מפגשים ועיסוקים שמזונות ונשנושים אינם כלולים בהם.
כדי שנרגיל את ילדינו לאכילה מסודרת ולא לאורך כל שעות היום, עלינו להרגיל את עצמנו לאכול מסודר ולא לאורך כל שעות היום. עלינו לאכול סביב שולחן יחד עם ילדינו בכל הזדמנות שאפשר. עלינו ליצור מפגשים ביתיים לילדינו בשיתוף איתנו ההורים. כדאי שניצור חוויות של משחק ולמידה, ולא נכלול בזמנים אלו נשנושים של שעות ביניים.
גם אלה המקפידים על מזון בריא בבית יכולים למצוא את עצמם מנשנשים ללא הרף לאורך שעות היום. אמנם חטיפים, מלוחים ודברי מתיקה הם אסון להשמנה, ושאר בעיות הנגרמות כתוצאה מהשמנה בילדים, אך גם חטיפי בריאות ודגנים וחטיפים המוגדרים לא מזיקים נקראים נשנוש ואין לראות בהם אוכל או תחליף.
עלינו ליצור סדר של ארוחות עיקריות מסודרות בהן נאפשר לילדנו לאכול בנינוחות ונציע מבחר של חטיפים מן הטבע כגון ירק ופירות לצד המזון העיקרי. שעות ביניים יכולות להיות שעת עשר, שעת אחר הצהריים ותו לא. שתי ארוחות ביניים יכולות לשמש לאכילת פרי או מעדן או פרוסת לחם מרוחה בממרח כלשהו ללא שימוש בחטיפים מכל סוג.
ייתכן וניסיון או שינוי כזה נשמעים לכם מופרכים ובלתי אפשריים. הבעיה מובנת ואינה פשוטה כלל וכלל בייחוד כשילדים רגילים לקבל חטיפים והפתעות לאורך שעות היום ומשתמשים בזה גם לשיפור של התנהגות טובה או משחקי כוחות עם ההורים. כדי להצליח ולאפשר להם את החופש מהתלות בחטיפים ובדברי מתיקה כנשנושים לאורך שעות היום, מומלץ להציע להם שפע של פעילויות מגוונות ומעניינות שיעסיקו אותם במקום אוכל.
כדאי לא לדבר איתם בסיסמאות של מזון שוחר בריאות כי נושא זה לא בהכרח מעניין אותם. עבורם אוכל משמעו מזון טעים שנהנים ממנו ואוהבים לאכול. ילדים יאכלו מה שתבשלו בבית. הם לא יכולים לאכול מידי יום בחוץ מאחר והם תלויים בכם ההורים ובכסף שתתנו להם לקנייה של אוכל. אתם יכולים להכין להם מזונות אהובים ובריאים, וניתן גם לגוון את הקינוחים והחטיפים הניתנים להם על ידי שימוש במזונות איכותיים ללא צורך בקנייה של "המוכן" המכיל לרוב נתרן באחוזים גבוהים וגם סוכרים ושומנים מזיקים.
נושא זה של נשנושים ודוגמה שלילית שאנו מעבירים כהורים הינה נושא שחבל להקל בו ראש. הסיבות המוזכרות לעיל והתוצאות של מנהגים אלו הקיימים בנו, מייצרים מצבים של תלות באוכל, בעיקר במזונות לא בריאים, ושימוש רב במלוחים ומתוקים כתחליף לאוכל או לעיסוקים מרתקים ומפתחים. כדאי לשים את הדגש על מעבר ושינוי דרכי אכילה בבית והקפדה על נוהג זהה אצל כל בני המשפחה ללא הבדלי גילאים.
עלינו ההורים לשמש בראש ובראשונה דוגמא לילדנו ולא להעמיס עליהם קלוריות מיותרות בבליסה לא מבוקרת. מזונות בריאים ומגוונים המכילים את כל קבוצת המזון בתפריט היומי יקנו לילדיכם את כל התזונה לה את זקוקים ביומיום. אין צורך לפתח תלות בחטיפים עליהם כתוב שהם מכילים סידן, ושאר מינרלים וחלבונים או שומנים. ניתן לתת לילדים את כל התזונה הבריאה ללא חטיפים אלו ועדיין למלא את סך כל הקלוריות היומיות באוכל מזין, בריא, עתיר ויטמינים, מינרלים, חלבונים, שומנים בריאים, לא רוויים או מוקשים, פחמימות מזינות ומגוונות במקום סוכרים פשוטים, דברי מתיקה וקמח לבן. בהצלחה ולבריאות.
.jpg?id=3133518)
בטעינה...
