איך למתן את אכילת הלחם והבצק בתזונתנו?
אין כמו לחם טרי שלפני רגעים מספר נאפה ונכנס לביתנו. תוך מספר דקות למעלה מחצי כיכר מתחסלים להם בתאווה גדולה. לחם טרי הוא טעים ורך וערב כמעט לכל חיך מי מגדול ועד קטן. אנחנו לא יכולים לעמוד בקסם שלו. מה שלא יהיה, קשה לעמוד בפיתוי של הלחם. מה עושים? האם לא לקנות לחם טרי כי אנחנו לא מפסיקים לזלול אותו עם כל תוספת אפשרית, כמו ממרחים מתוקים סלטים וממרחים מלוחים, גבינות, חביתות, נקניקים ועוד. אכן מלאכה לא קלה ולא פשוטה.
אולי כדאי שנשאל את עצמנו לרגע מי אנחנו בהרגלי האכילה שלנו היומיומיים? האם אנו נוהגים לאכול בשר מידי יום, אכילה של מנות בסדר גודל הגורם לנו לשבוע ולחפש קצת פחות את הלחם כתוספת? האם אנו אוכלים מעט בשר או אפילו נמנעים מאכילת בשרים ואוכלים בעיקר לחמים או כריכים מכל מיני סוגים ושאר דגנים? האם התפריט שבחרנו לאכול בתזונה היומית שלנו מושתת על הרבה לחמים? האם אנו חשים חוסר סיפוק מהאוכל שאנו אוכלים ולכן כל כך זקוקים ללחם?
"לא על הלחם לבדו יחיה האדם" אך לעיתים ההיפך הוא הנכון ואנו חיים על הלחם כמרכיב עיקרי התופס נפח מכובד בתזונה היומית שלנו אולי משלל סיבות מגוונות שהביאו אותנו עד הלום. כך או כך מתקיימת פה בעיה קטנה. אמנם לחם אינו לגמרי מזיק בהשפעתו על בריאות גופנו. ישנם כאלה הסובלים מרגישות לגלוטן ועבורם נמצאו תחליפים כגון לחם על בסיס קמח תירס, קורנפלור ועוד. חומר משמר בלחמים אינו בריא, זו עובדה. ישנם לחמי בריאות שאינם בריאים, אך פיתה שאינה מכילה חומרי שימור אלא מורכבת מקמח, שמרים ומים, אינה מזיקה, ואם כך הוא הדבר למה לא להמשיך וליהנות מאכילת לחמים לאורך כל היום מבלי לחשוש לבריאות גופנו?
כיצד משפיע עלינו הלחם שאנו אוכלים בכמויות גדולות?
אם תנסו למספר ימים לאכול רק בצקים או דגנים ריקים, תיווכחו שאינכם חשים מסופקים מהמזון גם אם אכלתם ממנו בכמויות גבוהות. אם תערכו ניסוי של אכילת בצקים כגון לחם או פסטה, וביצים, ממרחי טחינה וחמאה, או חמאת בוטנים, לא תחושו מסופקים בתזונה שלכם ותרצו כל הזמן לאכול עוד ועוד. הפחמימה שאתם אוכלים מקורה במשפחת הפחמימות הפשוטות וזו מתפרקת די מהר יחסית לפחמימה מורכבת. הפחמימה הפשוטה נותנת לכם תחושה של רצון למתוק, רצון לעוד אוכל, ואתם מוצאים את עצמכם אוכלים ללא הגבלה כמעט מבחר גדול של בצקים ושאר דגנים ריקים, ואילו תחושת הסיפוק ותחושת השובע מתפוגגים, נשארים מאחור ועד מהרה מתעורר לו רעב חדש.
מצבים כאלה נפוצים מאוד בקרב צמחוניים שאינם מקפידים על תזונה מאוזנת. תזונה שלא כוללת חלבון מלא כמו דג, או ביצה, מעט מאוד בשר או כתחליף מעט מוצרי חלב, ולצידם ירקות ופירות, וחוסר בולט בתפריט הכולל דגנים מלאים וקטניות, יתנו לכם להרגיש את חוסר הסיפוק הזה והכמיהה לאוכל הזמין והמצוי בסביבתכם, הלוא הוא הלחם. ילדים שאינם אוכלים בשרים, או אפילו מעט מאוד מוצרי חלב או ביצים, ירגישו כך ויאכלו בעיקר מזונות ריקים, מה שגורם להם וגם למי שניזון בצורה כזו של אכילה, להשמנה או תחושה של התנפחות בבטן ממזון דל וריק ולא משביע או מספק. אצל ילדים מצב כזה גורר נהירה תמידית אחר מתוקים כגון ממתקים ושאר דברי מתיקה כמו עוגות, עוגיות, גלידות, מעדנים, או חטיפים מלוחים. גם אחרי שיאכלו את המזונות שקשה להגדירם מזון, הם שוב יחושו בחוסר סיפוק מהאוכל ויישארו רעבים.לא כולנו אוכלים בשרים מידי יום.
חלק מאיתנו אוכל מעט מאוד בשר וחלק אף ניזון ממזון צמחוני. מי שניזון מחלבון שמקורו בעולם החי, יחוש תחושה טובה יותר ולכך יש הסבר פשוט. במזון מן החי נמצאות כל חומצות האמינו החיוניות לגוף, מה שלא קיים בהכרח בכל קבוצת המזון מן הצומח. על מנת להשלים את כל חומצות האמינו בתזונה היומית שלנו, עלינו לצרוך מזון מגוון וגם מלא, למשל מזון מקבוצת הקטניות שעליהם אין לפסוח אם בוחרים במעט מאוד בשר או מוצרי חלב וביצים או דגים בתזונה.
כמה עצות לפתרון בעיית אכילת דגנים כגון לחמים בתזונה שלנו
אחת הבעיות הצצות בנושאי מזון מאוזן ובריא לכל בני המשפחה מקורה בעצלות שלנו, בני הבית. אנו לא בהכרח שוקדים במטבח מידי יום על הכנת מגוון מזונות עשירים ברכיבים תזונתיים חשובים. עצלות זו באה על חשבון כל מי שניזון ממזון לא מאוזן בקרב בני ביתנו.
צמחוניים שאינם מודעים לכל נושא התזונה וישנם גם כאלה. לא כל צמחוני מכיר את כל נושא התזונה לפרטי פרטים ומתייעץ עם אנשי מקצוע. אנשים אלה לא אוכלים תזונה מאוזנת לאורך כל ימות השבוע. כך גם לגבי ילדים שבחלקם נכפה עליהם להיות צמחוניים כתוצאה מהחלטה של ההורים, ולעיתים ההקפדה על מזון מאוזן ומגוון אינה מתקיימת בבית מפאת חוסר זמן ומשאבים ועוד, ודווקא הורים אלה חייבים להקפיד על תזונה מבוקרת ומאוזנת שתכלול את כל הרכיבים החשובים ולא תמלא את מאגרי השומן אצל ילדיהם בצבירה של פחמימות ריקות במרבית ימי השבוע.
חשוב להקפיד על הרכב תזונה עשירה לילדים בכל מה שקשור לסיפוק כל אבות המזון החיוניים, ביניהם חלבון מלא, עדיף מן החי, ולא בהכרח רק ממוצרי בשר, אלא גם ממוצרי חלב דלי שומן, כמו גבינה לבנה, וביצים. ניתן לאכול גם דגים. תזונה שאינה כוללת בשר בכמות של מאה גרם למנה ליום, כדאי שתכלול בתפריט קטניות כגון עדשים, שעועית, חומוס ותכלול בנוסף גם דגנים כגון קוסקוס מקמח מלא, אורז, פסטה מקמח מלא, ומומלץ לכלול בתפריט היומי אגוזים או שומשום וטחינה.
הלחם או הבצק הם אמנם מרכיבי המזון שכמעט ואי אפשר בלעדיהם כחלק מהרגל שלנו בתזונה היומית, לא נאמר שצריך לוותר עליהם לגמרי, אך כדאי לא לחיות רק על הלחם כמרכיב עיקרי שבתוכו יכללו תוספות. כריכים יכולים להיות עשירים ברכיבי תזונה איכותיים, אך אין צורך למלא את רוב התפריט היומי שלנו בחצי כיכר לחם ליום.
ייתכן וזה נשמע מוגזם לאכול חצי כיכר או שליש כיכר ליום, אך לא מעטים הם האנשים והילדים הנוהגים כך לא פעם ולא פעמיים. לחם מהווה בסיס קבוע במטבח של כל אחד מאיתנו, והרי יום אחד עם מחסור בלחם בביתנו והתחושה המיידית העולה בנו היא ש"לא נשאר מה לאכול". אנו חווים את ההנאה המרובה שאכילה של לחם מסבה לנו מידי יום. בכדי לעמוד בפיתוי ולהגביל את הצריכה ללחם, ותחת זאת להעניק לגופנו מזון מאוזן יותר ובריא, עלינו לקום על הרגליים ולהכין מבחר של תבשילים. עלינו להעמיד מספר סירים במטבח כדי לספק שפע של קטניות מבושלות ושאר דגנים\ בחלקם מלאים, ולא להאכיל את בני הבית בדגן ריק או מזון מהיר כמו פסטה מקמח לבן, פתיתים ושאר מזונות דומים.
בתזונה הבריאה שלנו אנו נכלול דגנים, בחלקם מלאים, קטניות, מעט בשר או בשר במשקלים קטנים ולא גבוהים מידי, ביצים, אגוזים, טחינה, שמנים מן הצומח, ירקות ופירות וגם דגים. לבריאות.
לדיון בפורום 
.jpg?id=3133518)
בטעינה...
