וופל מצופה כן, ירק לא תודה
כתבה:מור ברמן
משפט זה וודאי מוכר לכם וגם לי כאימא. יש הטוענים כי חשיפת הילד לירקות בגיל מאוד מוקדם מסייעת לו להכיר את הטעמים של כל ירק בנפרד, ייתכן שאכן זה כך, וייתכן שלא. אמנם לתינוקות שלנו נהגנו לטחון את המרק כך שילדנו למעשה התרגל לעירוב של טעמים או לתערובת של ירקות במקום לפגוש כל ירק בנפרד. בעיה של חוסר רצון לאכול ירקות או מזונות בריאים אינה נפוצה רק בקרב תינוקות או פעוטות אלא גם בקרב ילדים ומתבגרים.
לא קשה לנחש כי המזונות האהובים ביותר הם על פי רוב מוצרים קנויים ומיני חטיפים ושאר דברי מתיקה. נדיר לפגוש ילד שיסרב לממתק או לחטיף. מהו אותו גורם שנותן לילד תחושה גדולה של רצון להחזיק את השקית הצבעונית ביד במקום לאחוז ירק צבעוני בצבעים יפים לעין?
למה חטיף מרשרש מפתה יותר? עצות רבות ניתנות בכל מקום ואפילו במוסדות חינוך בגנים ובתי ספר ועוסקים בטכניקות והצעות להרחבת ההיכרות של הילד עם עולם הירקות והפירות ומאכלים בריאים. קיימים סיפורי ילדים פופולאריים בנושאי אוכל בריא בהם ממתקים מושמצים על פי רוב כמזיקים לשיניים או מסבים כאב בטן. לא ממש חינוכי. "הזחל הרעב" אכל כל כך הרבה 'שטויות' שבסוף כאבה לו הבטן, והפעוט שלי משמיע באוזניי כל פעם מחדש את עניין כאב הבטן שהוא חייב להרגיש מאחר ואכל ממתקים או אחד מהמרכיבים בסיפור. האם יש פתרונות טובים יותר חוץ מאותם ספרים שאנו בוחרים עבור ילדינו כאמצעי נוסף על הדרך שיש בו מוטיב חינוכי, במקום להשאיר לספר את כבודו היקר כמקור לשמחה, אושר, חוויה של התנסות ולא רק לימודית או חינוכית.
להצהיר בפני ילדיכם כי עליו לאכול מזון בריא וטבעי במקום חטיפים שהוא רואה בגנים ובבתי הספר לא מהווה שיטה בדוקה להצלחת הטמעת הרעיון.
אמנם גיבורי ילדות עשו זאת כבר מזמן כדוגמת ברני שאומר "חטיפים טבעיים אנחנו אוהבים, תפוחים, בננות, גזר הם דברים טובים..." ילדיכם עשוי להתלהב מהרעיון לרגע אך האם תכנית הטלוויזיה תשפיע עליו לטווח רחוק? כנראה שלא.
ילד שאומר לחבריו בבית הספר "אני אוכל רק בריא" יכול להיות מצד אחד מקור לגאווה בדרך של משפחתו ומצד שני יהיו ילדים שילגלגו על הרעיון ויאמרו שהם מקבלים ממתקים כאוות נפשם.
מי שצריך להיות חזק מול המלחמה הקטנה הזו שאפשר לקרוא לה מלחמת התשה בקטן, מאחר ואנו ההורים מנסים לתת לילדינו מאכלים בריאים ומזינים, וקשה לנו לומר לא לארטיקים, גלידות, עוגה, ביסקוויטים, במבות, צ'יפס בצורות שונות, סוכריות על מקל, קרמבו, מסטיק ועוד.
עלינו להחליט מה המדיניות שלנו בנושא ועד כמה אנו מתגמשים עם הילד.
ניתן למשל להחליט שממתקים אוכלים בסופי שבוע כי כל המשפחה ביחד, וכשמסיימים את הארוחה או יוצאים לטייל אפשר לקבל ממתק או גלידה. אפשר להחליט כמו שדיאטנים רבים מציעים לתת רק ממתק אחד ביום. שיטה זו טומנת בתוכה גם בעיות.
קשה ליישם אותה כדוגמא לחינוך למזון בריא, מאחר והילד תמיד יצפה לממתק שלו, כך שלאורך שעות היום לא תמיד יסכים לאכול את הארוחות שלו. לתת ממתק מידי יום או כל יומיים משמעו שהילד זוכר את הציפייה לטווח קצר וקרוב מאוד - משמע יש לו למה לצפות. במקום להפוך את הציפייה לנושא מדובר שנטחן כל יום מחדש, אפשר בהחלט לסכם על פעם בשבוע, שיטה מסוג זה היא קשה יותר לביצוע אך היא אפשרית יותר ונותנת תוצאות לטווח ארוך. בהדרגה הדיאלוגים סביב ממתקים מקבלים תפנית ומתמעטים. ילד יודע מתי מגיעה שבת ואפשר גם לומר לו שזה עוד מספר ימים כך שהנושא של הציפייה לא יהפוך למרכזי.
כדאי לשים לב שכל מזון קנוי או ממתק או חטיף יבואו בסופו של דבר על חשבון מזונות איכותיים יותר. גם אם חשבתם שהילד אכל את מנת הצהריים או ארוחת הערב וזה מספק אתכם ההורים, הרי שבארוחות ביניים הילד יכול לקבל פרי, או מעדן, או כריך גבינה, או פרוסת עוגת פירות ביתית במתיקות קלה, במקום לנשנש את ערימת החטיפים המצויה במזווה שלכם.
אכן מלחמה לא פשוטה. חגים ושמחות ומפגשי משפחה ומשחקים בגן מציפים את הרצון והדרישות של הילדים לעוד ועוד מהמתוקים. כדאי למצוא דרך של הצבת נושא המזון הבריא כחוויה כייפית משפחתית.
כדאי להתחיל לשתף את הילדים, וזה אפשרי בכל קבוצת גיל משנתיים ומעלה, בהכנת האוכל בבית. ברור שהילדים לא מכינים את כל ארוחות הבית אלא נוטלים חלק מידי פעם בהכנה של משהו חדש. כדאי לקחת מתכון ולהפוך את ההכנה לאתגרית. כל בישול או אפייה של משהו חדש, אם זו חלה לשבת, עוגה בצורות יפות או עוגיות, מרק שאפשר "לזרוק" לתוכו כל מיני ירקות וקטניות ולראות מה יוצא, ואפילו להשתעשע עם הילדים אם יצא טעים או "מגע..." לא אומרים את המילה? "לא ממש טעים"
כל חוויה כזו יכולה להיות אינטראקציה עם הילדים ועל זה אף ילד לא יבחר לוותר בקלות, ואם כן, כדאי לעשות בדק בית בשאלה כמה זמן אתם מקדישים לחוויות משותפות כדי שהילד ירגיש בטוח לעשות איתכם פעולות והפעלות חדשות.
אוכל בריא? לגמרי לא פשוט להחדיר כמוטיב במטבח הביתי. הסביבה החיצונית משפיעה ולא ניתן להתעלם ממנה לאורך זמן רב, כך או כך ילדיכם יפגוש את החטיפים ולא בקלות יסכים לוותר עליהם.
אכילה של ממתק מידי יום אינה לגמרי נכונה למרות שיש הטוענים שזה אפשרי וטוב. אם הממתקים זמינים לילדיכם ונגישים הרי שזו גם כן בעיה מאחר ועליהם להתמודד כל פעם מחדש עם העלאת הנושא גם אם קצת שכחו ממנו, לכן מומלץ לאחסן את המתוקים בארונות שלא פותחים כל רגע.
כדי לחבב ירקות על ילדיכם כדאי לעשות הרבה ניסיונות ולא להתייאש. לנו ההורים קל מאוד לוותר בנושא מאחר והוא מתיש. הילד לא רוצה אז אנו מחליטים שהוא יאכל טחון בגיל קטן וכשיגדל זו החלטה ובחירה שלו.
מחשבה בכיוון זה פותרת את הבעיה לטווח הקרוב אך מרחיקה אתכם מפתרון הבעיה לטווח הרחוק יותר בו ילדיכם יהיה בשלבי התפתחות הדורשים צריכה גבוהה יותר של מינרלים כמו סידן למשל, וגם ויטמינים המתקבלים באמצעות אכילת פירות וירקות. מתבגר לא יאכל מרק טחון אלא יפגוש את הירק באריזתו המקורית וכדי להקל עליו את המפגש ולחבב אותו כדאי להכין כל יום סלט טרי, לא להתעצל ולאפשר לילדיכם לפגוש את המזון המגוון והעשיר ברכיבים חיוניים ברמה היומיומית.
כדאי להכין סלטים בצורות שונות. אם מדובר בילדים קטנים מאוד, אפשר להכין פרצופים מירקות, לסדר יחד את הירקות בצלחת, לחתוך יחד עם סכיני פלסטיק ועוד.
כדאי לבשל את הירקות בישול לא מאוד ארוך וגם אפשר לגוון את סגנון המטבח להקפצה של אוכל עם כל מאכל אהוב. למשל פתיתים ניתן לבשל במים ולסנן ולאחר מכן להוסיף לירקות מוקפצים בסגנון סיני עם חתיכות עוף קטנות.
ניתן להכין בתנור ירקות אפויים בסגנון צ'יפסים. למשל, תוכלו לאפות תפוחי אדמה חתוכים לצורה של צ'יפס, גם מבטטות וגזר. אפשר להכין גזר גמדי. תירס עם גזר. אפונה וגזר. שעועית ירוקה. מומלץ לגוון את אכילת הירקות או לעשות טבלת ירקות שבועית. תוכלו להחליט שבמשך כל ימות השבוע אוכלים משהו שונה ממגוון הירק ולציין בפני הקטנים שבכל פעם מי שאכל את כל המנה למעשה קיבל עוד ויטמין חשוב לגוף שלו, תוכלו גם לתת לילד מדבקה.
איש חכם אמר פעם שהשיטה הבדוקה להצליח עם ילדים בכל דבר כמעט היא דרך עולם המשחק. ילדים אוהבים ונהנים לשחק גם בגילאים גדולים. הפיכת אירועים שמלחיצים אותנו ההורים, למושא חווייתי ונעים ומשחקי, יכולה להוסיף נדבך חשוב בקשר שלכם עם ילדיכם ובדרך ההתמודדות שלכם עם נושא האוכל.
נושא אכילה של מזון בריא ואיכותי לילדיכם חייב להיות גם מושא למזונכם האישי ולא רק של ילדיכם. עליכם לאכול את אותו האוכל וגם לאכול לצד ילדיכם. מומלץ מאוד לשבת יחד עם הילדים סביב השולחן ולאכול יחדיו. הקפידו לאכול תמיד סביב שולחן ולא בכל חדרי הבית או מול הטלוויזיה או בזמני משחק של הילדים. כדאי להציע את זמן האוכל לשעות קבועות כשהילדים באמת רוצים לאכול וחשים רעב, זה עדיף מאשר להאכיל אותם רוב שעות היום במרווחים קטנים של שעתיים ואז האכילה אינה מסודרת אלא מושתתת על טעימות.
ארוחה משביעה המכילה מגוון מוצרים יכולה להתקיים כשהילד זקוק לה ולא לאחר שנשנש בגן או בבית הספר מבחר חטיפים ותגרור מצב ששעת האוכל שקבעתם לא תעניין אותו.
חשוב שאתם ההורים תסכימו עם חשיבות הנושא ותחליטו ליישם את העצות הלכה למעשה כדי לאפשר לילדיכם לדאוג לבריאותם לא רק כשהם תלויים בכם היום אלא גם כמבוגרים.
.jpg?id=3133518)
בטעינה...
